ימי קורונה

בשבוע האחרון שכולנו בארץ עלינו מדרגה של הגנה ובידוד

אני דוקא נמצאת באיזה מקום של שגרה .

מנהלת חשבונות בחברה /מפעל חיוני

ולכן מגיעה לעבודה כל יום עובדת יום מלא (גרה סוג של דקה מהבית)

מצד אחד אני יכולה להודות שלחצים מהפרנסה כרגע אין ברוך אני עדיין עובדת .

בצד העיסקי פגישות פרונטליות אין הפגישה האחרונה עם זוג היה בראשון .

אבל מאסות של בקשות לשיחות טלפוניות עלו מדרגה .

זוגות שנמצאים בלחץ כי הם לא עובדים ואז לחץ הפרנסה קיים .מצד שני לחץ כי הזוג ביחד כל היום ואז מספיק תזוזה אחת /מילה אחת לא במקום ובום בום 💥💥 הכל מתפוצץ צעקות כעסים וכבר שוכחים שהילדים בבית ומפלס החרדות של הילדים עולה ומאוד מאוד קשה לזוג ליהיות באותו מרחב כל הזמן כל היום .

התפקיד שלי כבלנית ביישוב מעלה את מפלס הלחץ והאחריות לדאוג שהמקווה יהיה הכי סטרילי ונשים יבואו ללא חשש עד כמה שאפשר ויצליחו לקיים מצוות דאורייתא של טבילה .

ואני כאשה חרדתית מאוד או לפחות כך חשבתי שאני רואה עצמי מצליחה לעמוד בחוסן מצליחה ליהיות רגועה ו… להרגיע זוגות ונשים לתת טיפים להצלחה ולעמוד איתנים מול נגיף שחדר אלינו בלי חבקש רשות .

פתאום הלחץ.של פסח עוזרת וניקיונות כל כך לא מטרידים אותי כי ברור לי שצריך לראות את העיקר ולא תפל ולהכניס פרופורציות בחיים ורק לנסות ולהפנים שהמצב שלנו הוא לקראת משהו גדול כי אין רע יורד מן השמיים .

לשמוח בילדים המתוקים שלנו שנשארים בבית יחד עם האחות הגדול בת 14 כי בעלי ואני עובדים שתינו במפעלים חיוניים פתאום אני מרגישה הכי חיונית וזה גורם לי חיוך גדול וגם על זה צריך להודות 😊

פסח בבית בלי המשפחה כדי לא לפגוע חלילה בהורים שלי תחושה קשה אבל מבינים שאם רוצים לשמור על ההורים זה מחובתנו ! .

ברוך ה' גרים ביישוב קהילתי שהערבות והעזרה היא מעל הכל ועל זה ההודיה היא גדולה ממש .

ורק נשאר לי להודות לך ה' שנראה באור חיובי גם את הימים האלו שיהפכו לימי שמחה ואורה.