לא יודעת למה אבל משהו מחזק אותי בחודש המיוחד הזה … לפני עשור וקצת כשהיינו זוג מאותגר פוריות זוג שאתגר הפוריות היה לקושי בכל המבחינות עם ילדה אחת מתוקה ומדהימה שלא הפסיקה להתפלל שהיא רוצה "אחות"
אין ספור שלי הפלות אובדן וכאב היו מנת חלקנו . והרבה כאב לסובבים אותנו הורים אחים ואחיות
וחברות … החברות שלי שהיו מנת השפיות שלי …
כשהגיע חודש אלול והבנתי ששוב לא נזכה להרחיב את המשפחה ושוב אנחנו אמא אבא וילדה … שוב אין הריון מסתיימת שנה ואנחנו ? איפה אנחנו ? כמה כואב זה היה להגיע לחודש אלול ולהרגיש שנשארנו מאחור .
חודש לא פשוט היה עובר עלי כמה דמעות שפכתי בתפילות ליושב במרומים . וכמה תקוות היו לי בליל כל טבילה מחדש … כמה ייסורים והכל בחיוך עם דמעות לבורא עולם שזה לכפרת עוונות .
יום אחד פשוט קרסתי עד כדי איבוד שליטה בכיתי ובכיתי ולא יכולתי יותר הרהורי מחשבה על הקושי הזה .. כל הסובבים אותנו יולדים ורק אני נשארת מאחור … עם האיש שלי והבת המתוקה שלנו שכל כך רוצה אחות
בדיוק באותו הרגע מתקשרת אלי חברה מדהימה שהרבה בזכותה אני קיימת ולא איבדתי את שפיותי שאמרה לי בזה המשפט..
המלך כאן חודש אלול ה' קרוב אלינו
"צאי לדרוש את האלוקים"
ותתפללי שבכל סוף יש התחלה חדשה ותשאפי להגיע להתחלה החדשה . לא היה לי קל הכאב היה גדול הייתי מכונסת בתוך עצמי הייתי חסרת כוחות לשבת להתפלל לפעמים גם אצלי האמונה הייתה יורדת ממקום של כעס כלפי ה' למה דוקא אני ? אך אחרי כמה דק' חשבתי לעצמי שכנראה זה הזמן שלי באמת לדרוש את האלוהים
יצאתי לדרוש את האלוקים במקום שאני מאוד מחוברת אליו בלב "אזור משכן שילה" נסיעה של 20 ד' בערך ואני מדמיינת לי את חנה נכנסת לאוהל מועד למשכן ובו נמצא עלי הכהן ומסתכל עליה ועל שפתיה ואני ישבתי לי שם על ההר , נוף מדהים הקרירות הנעימה עם הדמעות שהתערבבו להם באדמת הקודש … ורק רציתי שה' ישמע את התפילות שלי במקום שבו חנה עמדה והתפללה ושם נושעה .
וחשבתי על תפילת חנה שמדברת על 7 הבנים שמתו לפנינה ואני מתכווצת וחושבת על 7 הפלות שעברתי עד לאותו יום והרגיש לי שזה פשוט בדיוק הזמן לתפילה שאני מתפללת לה' .
האובדן והכאב הוא גדול מנשא…
וַתָּקָם חַנָּה, אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה; וְעֵלִי הַכֹּהֵן, יֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא, עַל-מְזוּזַת, הֵיכַל יְהוָה. י וְהִיא, מָרַת נָפֶשׁ; וַתִּתְפַּלֵּל עַל-יְהוָה, וּבָכֹה תִבְכֶּה. יא וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, יְהוָה צְבָאוֹת אִם-רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא-תִשְׁכַּח אֶת-אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ, זֶרַע אֲנָשִׁים–וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל-יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ. יב וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה, לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה; וְעֵלִי, שֹׁמֵר אֶת-פִּיהָ. יג וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ–רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי, לְשִׁכֹּרָה.
כשאני נזכרת במילים האלו אני נזכרת באותה "עיסקה" שעשיתי עם הקב"ה כמה חודשים אחרי התפילה בשילה ואמרתי לה' : אם אני אזכה לילדים אני מבטיחה לך שאתם את כל כולי לנשות עם ישראל לטהרת המשפחה !!! וזה בדיוק מה שאני מרגישה שכל מה שאני עושה זה לכבודו של ה' יתברך .
זו המתנה שלי לה' הגמ"ח חסד נולד שנותן לי את הזכות לתת ייעוץ לזוגות מאותגרי פוריות ללא תשלום .
ממרום שנותי שזכיתי באותה שנה לבת מהממת "אחות" להילה ולאחר שנתיים זכיתי לבן זכר כנגד כל הסיכויים
אני יכולה רק להודות לה' במילים ובזמרה .
טוב להודות לה'
ולזמר לשמך עליון
ולהגיד בבוקר חסדך
ואמונתך בלילות
טוב להודות לה